כשאת יוצאת מדעתך,

מתרחש דבר מופלא

 

"יצאתי מדעתי, תכף אשוב"

תלתה כל אמא על חלון הלב שלה.

כי עם יד על הלב,

האנרגיה האימהית שההורות שלנו דורשת

היא יותר ממה שיש במאגרים הזמינים שלנו.

העבודה האימהית שלנו שואבת המון אנרגיה,

ומשאירה אותנו עם כדור קבוע של מתח בגרון.

ואם את אמא רגישה מאד, את חווה את הסטרס הזה ביתר עוצמה,

והאנרגיה נשאבת ממך מידי יום במסות.

(חזרי לפוסט הקודם כדי להבין לאיזה אנרגיה אימהית אני מתכוונת)

 

ועם כל ילד שמצטרף למשפחה,

הלב מתרחב עוד ועוד.

אבל אם לא נגדיל את נפח המיכל, את מסת שריר הויסות,

הוא יהיה מתוח מידי או רפוי וחסר כח.

והנה בדיוק שתי הקצוות שאת מוצאת את עצמך בתוכם:

או מתוחה, דרוכה, עצבנית וחסרת סבלנות

או מותשת, שחוקה, חסרת אנרגיה, כשהכל נשמט לך מבין האצבעות.

 

ואז את יוצאת מדעתך

ובאותם רגעים קורה דבר מופלא:

זה הרגע שבו את לא יכולה להתעלם יותר ממך.

לא יכולה להתעלם יותר מכך שאת שחוקה,

שהאנרגיה שלך ירודה ושאת ממש, אבל ממש, זקוקה לחיבוק.

 

איך מרחיבים את הלב בלי לקרוע אותו?

איך מגדלים את מסת שריר הויסות לפני שאנחנו מאבדות אותו?

איך משקמים חזרה את האנרגיה האימהית,

שנשארת יותר מידי נמוכה, יותר מידי זמן?

 

בשונה מתרגילי כושר, שמגבירים את הכח שלך

אבל דורשים ממך להשקיע כל כך הרבה כח קודם,

שיקום האנרגיה האימהית לא דורשת ממך מאמץ,

היא דורשת ממך אומץ.

 

אומץ לפגוש את ההתנגדויות הפנימיות שמונעות ממך –

לפגוש את עצמך ברגע של שקט,

להעניק לעצמך זמן,

להסיר את הפקק מעל מיכל האנרגיה,

להרפות את האחיזה בו, כדי שיהיה מקום לדברים להיכנס.

 

מוכנה לפגוש אותן לרגע? (גם זה דורש אומץ!)

אנחנו צוללות פנימה. בואי >

 

1.

לברוח בלי לחשוב: פעולות ויסות לא אדפטיביות

יצאת מדעתך, הלכת לאיבוד

ועכשיו את לא מוצאת את הדרך חזרה.

הדרך הכי קלה שמובילה לשום מקום היא:

להמשיך לצאת ממנה, להסיח את הדעת שוב ושוב.

אז את בורחת למתוק, למסך, לשופינג,

כוססת ציפורניים, דופקת עם הרגל או מתעסקת באובססיביות בנושא מסוים.

לכל התנהגות כזו יש מקור אחר,

אבל המשותף לכולם הוא הניסיון להתמודד עם מתח גבוה,

בצורה שלא באמת פורקת אותו, אלא משאירה אותו שם להכביד עוד ועוד על הלב.

 

שיקום אנרגיה אימהית היא שינוי עדין של הדרך בה את פורקת מתח.

התבוננות על ההרגלים שלך וחשיבה על הרגלים טובים יותר.

 

2.

זהירות, מתח גבוה: לא מסוגלת לשחרר

כדי לשהות ברגע, כדי להתמלא ברוגע,

כדי להתענג מדייט עם עצמך, עם בן הזוג או חברה,

כדי לעשות משהו ופשוט להנות ממנו,

צופר האזעקה של המערכת הלימבית שלך צריך לקפל ציוד.

להבין שהסטרס כבר לא כאן,

שאפשר לשחרר את האחיזה, אפשר להרפות את הדריכות.

כשאת במתח גבוה וכרוני

את לא מסוגלת להרפות. לשחרר שליטה.

לכל עצירה יש מחיר, ואת המחיר הזה את לא מוכנה לשלם,

כי מי יודע מה יקרה אם לא תעמדי על המשמר.

 

שיקום אנרגיה אימהית היא הצבת סימן שאלה על המתח הזה שאת נתונה בו.

התבוננות בו. האם את באמת חייבת להחזיק הכל כל הזמן?

מה יקרה אם תעזבי ידיים לרגע?

האם זו המציאות האמיתית,

או שאלו מדי הרגישות הגבוהה שממקמים אותך בעמדת התצפיתנית?

 

אלו היו 2 מתוך 5 ההתנגדויות שנחקור כאן ביחד.

ואם לא מצאת את עצמך עדיין,

אולי תגלי ששלושת ההתנגדויות האחרות מספרות את סיפור החיים שלך.

נחקור אותן יחד בפוסט הבא.