רגישות גבוהה?

מבט שונה על העולם

 

רגישות גבוהה

זה משהו שנולדים איתו.

זה לא פינוק, זו לא חולשה

וזה לא משהו שאפשר לרפא אותו.

 

זה קצת כמו להיות גבוה מידי או נמוך מידי,

נטיה להשמנה או פצעי בגרות

עם הבדל אחד,

זו תכונה שלא רואים בעין,

ואפשר לחיות איתה חיים שלמים בלי לדעת על קיומה.

 

לא בדיוק בלי לדעת,

כי היא תכונה שמשפיעה על כל היבט בחיים

ותכלס, מנהלת אותם מקצה לקצה.

כשאנשים רגישים מאד מגלים שהם רגישים מאד,

נופלים להם מיליוני אסימונים ברעש מחריש אוזניים

פתאום יש הסבר לכל כך הרבה חוויות חיים שלהם,

חוויות שהטביעו את חותמם על הערך העצמי שלהם,

על מסלול החיים שהם בחרו לצעוד בו,

על בן הזוג שהם בחרו,

ואפילו על הבגדים שהם לובשים.

 

כשהורים מזהים שהילד שלהם הוא רגיש מאד,

ומבינים מהי המשמעות של התכונה,

אפשר לשמוע את אנחת הרווחה שלהם עד לכאן.

פתאום יש משהו שאפשר לקרוא לו בשם

שמסביר התנהגויות מאתגרות ומורכבות,

מעוררות דאגה או פשוט… מעייפות.

 

כשילדים מקבלים הורים שמבינים שהם רגישים מאד,

משהו מהמאבק התמידי שלהם נרגע,

הם מרגישים שיש להם מרחב בטוח לנוע בו,

מרחב שרואה את הצרכים שלהם ומתאים את עצמו אליהם,

שמאפשר להם להסיט את המוקד

מהתמודדות עם העולם שבחוץ –

להתפתחות פנימית וגדילה.

 

ורגע לפני שנצלול עוד פנימה,

כדי להבין מה תכונה אחת יכולה לחולל במעגלים רחבים כל כך,

חייבת לתת עליה איזו מילה טובה או שתיים.

 

נכון שכהורים, מה שבולט יותר זו ההתנהגות המאתגרת,

ההתכווננות האינסופית למענם

והדאגה לאושרם העתידי,

אבל הצד השני של התכונה הזו היא יכולת מיוחדת ומדהימה

של ראיית העולם במבט אחר, מעמיק, נבון ומלא רגש

יכולת לקלוט מצבים מורכבים בעיבוד אינטואיטיבי של שניות,

ובעיקר יכולת מופלאה להרגיש את האנשים סביבם ואת העולם

מתוך רצון עז להפוך אותו לטוב יותר.

אותה תכונה בדיוק שגורמת להם להיות שונים בילדותם

הופכת אותם למבוגרים שונים ומיוחדים במינם

שמניעים את העולם כמה צעדים קדימה.

 

אז יש לנו הקדמה,

ויש לנו תקווה,

בפוסט הבא נציץ קצת על המח

כדי להבין מה יש, מה קצת חסר

ומה בעצם כל הדרמה.