היום אנחנו הולכות לבנות גשר.
הוראות ההרכבה מחכות לך ממש כאן >
כשילדים נכנסים למיטה והולכים לישון
הם לא מתרפקים בעונג על הכרית
הם לא מתמסרים לשינה מלאה בחלומות
הם לא מרגישים את המתיקות של הרפיה אחרי יום גדוש
במקום זאת, עולה באפם ריח סכנה
הם מתחילים להתנועע באי נוחות, בועטים בשמיכה
מתהפכים ומוצאים תירוצים לקום שוב ושוב.
גם בלי להבין, הם יודעים ששינה זו פרידה,
כניסה למצב שבו הם אינם חבוקים ומוגנים מכל רע
מצב שבו הם בעצם לגמרי לבד
רוב הילדים מתקשים להבין הבטחות מופשטות
ולכן אמירה כמו "המלאכים/ הכיפה שומרים עליך בלילה"
מגיעה לחלק החושב, אבל לא תמיד נכנסת גם לחלק המרגיש
זה שמסוגל לווסת ולהרגיע את הגוף.
אז מה עושים? בונים להם גשר!
כל ערב מחדש, את חוצבת משהו מתוך הלב שלך
ובונה איתו גשר קטן שמתאים למידותיו של כל אחד מהילדים
שיעביר אותם בבטחה לצד השני של הלילה
זה בעצם משהו שאת עושה לפני ההרדמות
והוא נשאר שם עד לרגע שבו הם יפקחו את העיניים
הוא חומרי, ממשי, ולא מופשט
ויש בו אלמנט של המשכיות
שמחזיק את תחושת הבטחון של הילד,
ומשאיר אותו מחובר אלייך, עד הבוקר
אחרי כמה דוגמאות, זה יהיה יותר ברור >
והנה הדוגמאות, בחרי מתוכן את מה שהכי מתאים לכם
בהתאם לגיל, לסגנון ולכמות האנרגיה שאת מוכנה להקדיש למשימה:
- ללכת לישון עם פריט ששייך לאבא/אמא, כמו חולצה, כרית או חפץ אהוב שמחזיק בתוכו משמעות של חיבור וקרבה
- לקבוע להיפגש בחלום כדי להדביק מדבקה על הפיג'מה אחד לשני, לאחר שהוא נרדם תדביקי לו מדבקה (ואל תשכחי להדביק גם לעצמך)
- לקשור חוט שמחבר בין המיטה שלו לשלך.
- לצלם אותך איתו כשהוא ישן, להראות לו בבוקר ולספר לו שנכנסת לחדר שלו כמה פעמים, וליטפת לו את הפנים.
- להשאיר קופסה קטנה קרוב לכרית, ולסכם שתבקרי אותו בלילה ותמלאי אותה בלבבות (או כל דבר אחר שיש לך זמין), לאחר שהוא נרדם – מלאי את הקופסה שתחכה לו לבוקר.
- למלא את האוזן (שלו, או של שניכם באופן הדדי) בהמון נשיקות שישארו שם עד הבוקר.
אז זה היה הגשר.
איזה גשר את הולכת לבנות?
יש לך הוראות הרכבה לגשר אחר?